שלב 4 - סימונים באדמה

עכשיו כשהאדמה חיה ואוורירית צריך לחרוץ

היכן דורכים והיכן לא

לצמיג הרחב הזה רוחב של רגליים, החלטתי לכבוש איתו את השבילים לפניי שאני מכסה אותם בפלריג השחור (שמונע מהעשבים לצוץ)

ממש מולי יער ביריה ובו מערת חוני המעגל

נהוג לחשוב שקיבל את כינויו כמעגל מהעיגול שסימן באדמה כדיי להוריד גשם

אבל יתכן שזה כי חוני היה כובש את הזפת בגג בעזרת מעגלה, או מייצר כאלו

בדומה לאלתור שלי עם הצמיג

פסעתי מצד לצד מגלגל ומהדק את השבילים והרהרתי באגדה

שנת בצורת, חוני מסמן עיגול באדמה

(ביסודי היינו משחקים משחק כזה מאוד מסוכן עם עיגול באדמה ומספריים)

נעמד בעיגול ובעקשנות יהודית מכריז - עד שלא יורד גשם אני לא זז

ואכן התחיל מבול מוגזם

ואז הוא דייק וביקש גשמי ברכה

ואחר כך שיפסקו הגשמים

וכמה הייתי רוצה לעמוד בעיגול שלי באדמה ולדרוש תפילה ושתתגשם

וכמה כולנו היינו רוצים את זה עכשיו..

אבל למרות האשליה שיוצר האלגוריתם

לא לכולנו אותה בקשה ולא אותה תפילה

ומה שאחד למבול הרסני לשני נחשב גשמי ברכה

ואני יודע שאולי זו אמירה מורכבת ולא נעימה

אבל זו המציאות כרגע

על זה חשבתי בשדה

עד שהתחיל להחשיך

ופתחתי את ההמטרה להרטיב את הערוגות

עד שירדו גשמים (אם ירדו)

ועכשיו ברור לי איפה דורכים ואיפה לא

אבל מעבר לזה הכול מרגיש לי הרבה יותר מורכב

עצוב ולא ברור